" והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה", יחזקאל, (מז, יב)

רפואה טבעית1

"יהיו מזונותיך תרופותיך ותרופותיך מזונותיך", היפוקרטס

רפואה טבעית2

רפואה טבעית3

"העיניים משקפות את מצבו של הגוף", היפוקרטס

רפואה טבעית4

"קודם המילה, אח"כ הצמח ובסוף הסכין", היפוקרטס

רפואה טבעית5


תיאור מקרה- טיפול בשיטת המטמורפיק

מאת אפרת ארנון

לימודי רפלקסולוגיה- שיטת המטמורפיק

אחת מן ההתמחויות הנלמדות במסגרת מגמת לימודי רפלקסולוגיה במכללת רידמן, היא התמחות בשיטת המטמורפיק,  שבמרכזה עומד הרעיון כי מגע עדין וחם על גבי מפה מסוימת בכפות הרגליים משפיע על אינסטינקטים ורפלקסים עמוקים הנושאים את המטופל לתקופת ינקותו ואפילו לתקופת היותו עובר. י' בת השלושים ואחת הגיעה לטיפול שכזה בקליניקה של אפרת ארנון- קראו על התהליך המדהים שהיא עברה.

רקע:
י' בת השלושים ואחת הגיעה לקליניקה כאשר היא בשבוע השמונה עשר להריונה. זהו הריונה הראשון והיא מספרת על חרדות אשר מלוות אותה לאורך ההיריון. החרדות קשורות ללידה הצפויה וכן לגבי תפקודה כאם טרייה. בנוסף מספרת י' כי היא סובלת מאסטמה קשה אשר מלווה אותה מאז הייתה ילדה קטנה.

סימנים כלליים בכפות הרגליים:

- צבע אדום שולט בכל
- נפיחות קלה של מים בכל האלמנטים
- נפיחות של מים וגודש באזור שלפוחית השתן
- קילופים קלים סביב אלמנט האדמה

הצבע האדום מסמל, במקרה של י', את המאמץ הנשימתי שלה אשר מלווה אותה כל הזמן וכן את המתח שבו היא נמצאת. נפיחות המים בכל האלמנטים משקפת את החרדות שאותן היא חווה. הנפיחות בשלפוחית השתן מסמלת את הרגישות הפיזית בשלפוחית בזמן ההיריון וכן משקפת את החרדות שעליהן מספרת י' (ייתכן כי חלק מהחרדות הינן בתת המודע). הקילופים סביב אלמנט האדמה מבטאים את השינויים אותם חווה י' כעת, בהריונה. שינויים אלה קשורים רובם ככולם לאלמנט האדמה.
בשיחה איתה על ההיריון שעברה אימה עלו הפרטים הבאים -
ההיריון היה רצוי מצד שני ההורים. האם סבלה מהקאות לאורך כל ההיריון. המטופלת מספרת שהיא עצמה חווה קושי בהוצאה לפועל של דברים, וכן בהתחייבות שלה כלפי עצמה.

בנוסף סבלה האם מרעלת היריון בחודש השמיני להריונה. היא אושפזה עד ללידה. במהלך אשפוזה סבלה האם מחרדות רבות הקשורות לבריאותה ולבריאות העוברית. המטופלת מספרת, שהיא לוקחת לעצמה זמן להתבשל בדברים, לא מזדרזת לשום מקום. כמו כן, חווה המטופלת אסטמה אשר מופיעה בתקופות חרדה מאז נולדה.
האם עברה זירוז לידה בתחילת השבוע ה – 36. המטופלת מדווחת כי היא רגישה לשינויים ומגיבה באלרגיות. כאשר נולדה י' היא סבלה במשך שבועיים מקשקשת קשה בכל גופה. עורה הדיף ריח רע והיא התמלאה פצעים עד לגיל שנה לערך. אמה השתמשה במשחות מסוגים שונים וטיפלה בה במסירות עד שהתופעות נעלמו. כמו כן, חווה המטופלת קושי עם פרידות. בנוסף, סירבה י', מיד כאשר עברה לאכול אוכל מוצק, לאכול אוכל אשר הכינה אמה. הדבר נמשך לאורך כל ילדותה עד אשר בגרה.
י' משתפת ומספרת, שיחסיה עם אמה גרועים. הן אינן יכולות לדבר אחת עם השנייה ללא מריבות, וי' אינה חשה קרובה לאמה. לרוב היא מוותרת רק על מנת לא לריב עם אמה.

סימנים בכפות הרגליים על פני מפת המטמורפיק:
כף רגל שמאל – יבלת בשלב 1. שלב זה מסמל את שלב טרום ההתעברות. המטופלת מספרת כי ההיריון היה רצוי מצד שני ההורים. אך היה חשש לאם מפני הקאות בלתי פוסקות לאורך ההיריון (כפי שהיה בהריונה הראשון) ולכן השהתה מעט את הכניסה להיריון. המטופלת מספרת שהיא עצמה חווה קושי בהוצאה לפועל של דברים, וכן בהתחייבות שלה כלפי עצמה.
שקע רוחבי בשלב 4 – שלב התנועה. י' מספרת שאינה נמצאת בתקשורת טובה עם אמה מאז ילדותה. היא חווה קושי רב להעביר מסרים לאם, ואלה הובנו שלא כהלכה. תמיד היה עיכוב לתגובות של האם מולה.
ורידים בשלב 5 – תקופת ההבשלה. י' מספרת כי ישנן סיטואציות שבהן היא מנסה למשוך את הזמן יותר ממה שצריך עד כדי תחושה שהיא נתקעת. בשנים האחרונות היא לוקחת את הזמן במודע על מנת לתת זמן לדברים להבשיל ולא מנסה להזדרז. יחד עם זאת היא עדיין חשה שנתקעת מידי פעם. י' סובלת מקשיי נשימה מאז ילדותה באופן כרוני.
כף רגל ימין    -
יבלת בשלב 1 (כמו בשמאל)
חריצים רוחביים בשלב 3 – שלב הגדילה. י' משתפת ואומרת כי היא מודעת לכך שיש לה בעיה בהוצאה לפועל של דברים, וכי היא מתקשה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי עצמה.
שקע רוחבי בשלב 4 (כמו בשמאל)
ורידים בשלב 5 (כמו שמאל)

תיאור הטיפול המטמורפי:
את הטיפול הראשון התחלתי בכפות הרגליים > כפות הידיים > והראש. י' שכבה רגועה לאורך הטיפול. בטיפול השני, סיפרה י' שיצאה מהטיפול הקודם עם אנרגיות גבוהות וכי השבוע עבר רגוע יותר ממה שהיא מכירה. היא בעצמה הייתה רגועה יותר. במהלך הטיפול, היא חשה דופק מהיר תוך כדי הטיפול בכפות הידיים ובראש. את הטיפול השלישי התחלתי בכפות הידיים > הראש > כפות הרגליים. י' סיפרה כי חשה דפיקות לב מואצות במהלך השבוע האחרון. היא לא הצליחה לשייך את התחושה למשהו מסוים רק זכרה שבעבר כבר חשה כך ושייכה זאת לפחד שנשאר מהילדות. י' ישנה לאורך כל הטיפול. נפיחות המים גדלה באלמנט האדמה. זהו סימן לכך שהחששות וההתרגשות הקשורים ללידה ולאמהות מתחזקים. לאחר מספר טיפולים מדווחת י' כי כבר אינה חשה את דפיקות הלב המואצות וכי היא רגועה יותר. היא שמה לב כי היא נלחצת פחות ומגיבה ב"פחות היסטריה" לסיטואציות.

יום לאחר הטיפול הרביעי חוותה י' פרץ רגשות ובכי שלא ידעה לשייך למשהו ספציפי. י' ממשיכה לראות ירידה בתגובות היסטריות למצבים בחייה.  במהלך הטיפול (החמישי) החלה לחשוב. לא ידעה לומר האם חשבה על משהו מסוים. לדבריה: "פשוט עלו מחשבות לראש".
בהמשך הטיפולים, י' שמה לב שהיא פחות חרדתית הן לגבי עצמה והן לגבי ההיריון. היא מתחילה לשייך את דפיקות הלב לפחד מפרידה ומנטישה. היא נזכרה, שבעבר, כאשר חשה את דפיקות הלב המואצות, התלווה לכך חשש של פרידה. היא עדיין אינה יודעת לספר ממי ו/או ממה. בטיפול זה התחלתי בראש > עברתי לכפות הידיים > ולכפות הרגליים.

בטיפול השביעי, החלו דפיקות הלב המואצות כאשר טיפלתי בכפות הרגליים. במיוחד חשה אותן באזור רפלקס האם. יחד, הגענו למסקנה, כי יתכן שזירוז הלידה אשר עברה אמה, יצר תבנית התנהגותית של פחד מפרידה אשר אליה לא הייתה מוכנה. לאחר טיפול זה התהפכה כל הלילה ו"משהו הציק לה". דברים החלו לעלות לרמת המודעות. היא מתחילה לזהות תבניות התנהגותיות כמו = עלבונות כל הזמן מהסביבה וכן רצון לרצות. כבר מספר פעמים שהיא חולמת שאבא שלה איננו  והולך לעולמו. לאחר שיחה אחרי הטיפול, היא הגיעה למסקנה, כי היא בעצם פוחדת שאבא שלה לא לגמרי איתה אלא רק על פני השטח.

בשבוע האחרון (טיפול עשירי) י' העזה – לראשונה בחייה – לענות לאמה ולדבר איתה ולא ממקום של מלחמה. באחד הלילות, חלמה י' כי היא ניצבת בפני מכשולים ולא נבהלת + לא מתהפכת לה הבטן. להיפך, היא מאטה את הקצב ומטפלת בבעיה. בנוסף, זה זמן רב שי' לא קראה ספרים והנה היא קוראת ספר ומצליחה להיות בשקט עם עצמה. היא אומרת, שלדעתה, הפסיקה לקרוא ספרים כיוון שרצתה להתנקם באמה. י' ביקשה שבוע הפסקה בטיפולים על מנת לעכל את התובנות והשינויים. בשבועיים בהם לא קיבלה י' טיפול, היא החלה להבין, כי ברגע שדברים עלו למודעות והיא מבינה את משמעותם, הכול בחייה מתחיל להסתדר וכי היא כמעט שאינה חשה חשש או דאגה. החששות לגבי הלידה ותפקודה כאם מתחילים לרדת. כמו כן, הסימנים בכפות הרגליים מתחילים להתמתן. במיוחד ברפלקס האם (ורידים פחות בולטים).

י' חולמת כבר מספר לילות (טיפול 12) כי היא עונה לאמה ועומדת על שלה. בנוסף התפתחה אצלה חרדה כי האלרגיות מהן היא סובלת יעברו לעובר. חזרתי להתחיל את הטיפול בכפות הידיים > ראש > כפות הרגליים. שיניתי את שלבי הטיפול על מנת לגעת ראשית באלמנט האש המבטא את החששות והאלרגיות של י'. במפגש זה ניתן היה להבחין בקילופים באלמנט האש ובשלפוחית השתן. בהמשך הטיפולים י' שמה לב כי היא משתמשת פחות במשאף (אסטמה). כאשר משתמשת, רגועה יותר באשר להשלכות הסיטואציה על העובר. בפגישה זו ניתן היה להבחין בקילופים עדינים באלמנט האדמה ובאזור רפלקס הכתפיים. י' שמה לב כי היא אינה חשה יותר את דפיקות הלב המואצות כפי שחשה בטיפולים הראשונים, וכי היא מצליחה לנשום בחופשיות רבה יותר.

לאחר הטיפול ה – 14 י' ניהלה שיחה עם אביה ביוזמתה – ללא חששות מתגובתו. בשיחה היא סגרה עם אביה מעגלים וחשה הקלה. היא יודעת שאמרה כל מה שרצתה וכי כל המקומות הפתוחים נסגרו. כעת, היא אף מוכנה לשיחה עם אמה ללא חששות. שמה לב כי אינה חשה יותר את דפיקות הלב המואצות וכי אינה מלווה בחרדות וחששות.
י' מוכנה ללידה ללא פחדים ועם התרגשות רבה. אני מתרגשת יחד איתה. י' חשה מצוין, מתרגשת לקראת הלידה. מוכנה. יחד עם זאת, כפות רגליה היום גדושות נוזלים וכבדות עליה.

לידה!  עברה בשלום. לאם המאושרת ולתינוק שלום.

לסיום – י' קיבלה 17 טיפולים. במהלכם חוותה התרגשות, תובנות חדשות, העצמה ורוגע. האם המאושרת מבלה כעת את הריונה השני בטיפולי מטמורפיק בפרט ורפלקסולוגיה בכלל.

 

המחברת: אפרת ארנון, מטפלת ומרצה במגמת לימודי רפלקסולוגיה במכללת רידמן, מתמחה בטיפול בילדים ומלמדת התמחות זו בשלוחת באר-שבע של מכללת רידמן.