" והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה", יחזקאל, (מז, יב)

רפואה טבעית1

"יהיו מזונותיך תרופותיך ותרופותיך מזונותיך", היפוקרטס

רפואה טבעית2

רפואה טבעית3

"העיניים משקפות את מצבו של הגוף", היפוקרטס

רפואה טבעית4

"קודם המילה, אח"כ הצמח ובסוף הסכין", היפוקרטס

רפואה טבעית5


צמח אחד לחורף – האסטרגלוס

מאת סטודנטים במגמת לימודי תזונה טבעית

by fiat luxe: ttp://www.flickr.com/photos/fiatluxe/67673090/

במסגרת לימודי רפואה טבעית מתוודעים הסטודנטים לעולמם המרתק של צמחי המרפא המערביים. שרי קצב, טלי זיצר ושני הרשקו- סטודנטיות המתמחות בימים אלו בקליניקה של מגמת לימודי תזונה טבעית במכללת רידמן, בחרו לערוך לנו היכרות עם צמח האסטרגלוס המופלא אשר מחזק את מערכת החיסון שלנו, וגם לפי המחקר המצוטט משפר את תפקוד הלב של חולים באי ספיקת לב גדשתית.

אסטרגלוס – Astragalus membrnaceus

האסטרגלוס נחשב לאחד מהצמחים המוכרים והחשובים ביותר ברפואת הצמחים המודרנית, כל שכן ברפואה הסינית. ידועים כ-2,000 מינים שונים של אסטרגלוס ברחבי העולם והם מצויים לרוב בחלקו הצפוני של כדור הארץ, מאסיה ועד לצפון אמריקה. חלקם רעילים מאוד ואסורים לשימוש. בישראל מצויים כ-48 מינים הגדלים בר ברחבי הארץ אך הם אינם מוכרים בשימוש רפואי. האסטרגלוס הינו מקור טוב לסלניום, לאבץ ולברזל.

משפחה- פרפרניים

שמות נוספים – קדד סיני, בסינית-  Huang Qi

חלק בשימוש- שורש

פעילות – מחזק חיסוני, אדפטוגן (מחזק פיזי ונפשי ותומך בבלוטת האדרנל), אנטי- דלקתי, טוב למגוון מצבי חולשה, בעיות עיכול, כיבים, מחלות של מערכת הנשימה, תיאבון ירוד, סוכרת, דימומים מהרחם ומפי הטבעת, אנטי ויראלי, אנטי סרטני, נוגד חמצון, משפר זרימת דם היקפית, ממריץ/משפעל חיסון, מפחית ליחה, נוגד אנמיה, נוגד שלשול.

מחקר
ניסוי קליני שנערך בסין בשנת 2005, בדק את ההשפעה של תמצית אסטרגלוס על חולים שלוקים באי ספיקת לב גדשתית (CHF). בניסוי השתתפו 83 בני אדם שתפקוד הלב שלהם הוגדר בדרגה 4-2 על פי סולם של ה-NYHA (New York Heart Association) המונה 4 דרגות,קל עד חמור.
חברי קבוצת הניסוי חולקו אקראית לשתי קבוצות. 42 החולים בקבוצה הראשונה טופלו ב-40 מ"ל תמצית מהצמח מהולה בתמיסת גלוקוז דרך הווריד פעם ביום. החולים בקבוצה השנייה טופלו בזריקת Nitrolingual  15 מ"ג (תרופה המשמשת לטיפול במקרים של אנגינה פקטוריס) מהולה בתמיסת גלוקוז, פעם ביום. הטיפול נמשך שבועיים ולאחריו התבצע מעקב שנמשך בין חודש לשישה חודשים. קצב השיפור בתפקוד הקליני של הלב בקבוצת המחקר היה גבוה יותר באופן משמעותי, מאשר בקבוצת הביקורת לכל אורך ששת חודשי המעקב שלאחר הטיפול.
בכל המדדים הנוספים שנבדקו חל שיפור בשתי הקבוצות, אולם בקבוצת המחקר השיפור היה משמעותי יותר. מעקב לטווח ארוך אחר המשתתפים בניסוי, הצביע על מיעוט מקרים נוספים של אי ספיקת לב גדשתית בקרב חולים שטופלו בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת.

באדיבות: שרי קצב, טלי זיצר ושני הרשקו- סטודנטיות מקליניקת המתמחים בתזונה - מגמת לימודי תזונה טבעית, מכללת רידמן